מימונית בע"מ נ' אבראהים ואח'

פסק דין

1. תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים מיום 20.10.09, בשעת אחר צהריים, ברח' האומן באזור התעשייה תלפיות בירושלים.

2.הנהג ברכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: הנהג) טוען כי נסע בנתיב הימני בכביש, והנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) נסע מאחוריו. הנהג טוען כי הנתבע יצא לעקיפה של רכבו, ובדיוק אז סטה רכב אחר, שנסע לפניו, אל הנתיב השמאלי והפתיע את הנתבע. הנהג טוען כי הנתבע ניסה אז לחזור לנתיב הימני, ותוך כך התנגש עם הפינה הימנית-קדמית של רכבו באזור דלת הנהג וכנף קדמי-שמאלי של רכב הנהג (תצלומי הנזק לרכב הנהג - ת/ 1).

הנהג עומת עם כך שרכב הנתבע נפגע בחלק הימני-אחורי שלו, ולא בפינתו הימנית-קדמית.

עוד עומת הנהג עם כך שבדיווח שלו-עצמו לתובעת צויינה, לגבי הפגיעה ברכב השני (של הנתבע) רק שריטה בכנף אחורי-ימני, ולא צויינה כלל פגיעה בפינה הימנית-קדמית של רכב הנתבע. לנהג לא היה הסבר לפירכות אלה.

3.גירסתו של הנתבע היא כי הוא נסע ישר ברחוב האומן, שאליו מתחברת דרך בית לחם, מימין, כיוון נסיעתו. במוצא דרך בית לחם אל אותו רחוב מוצב תמרור: האט ותן זכות קדימה. סמוך לאחר ההתחברות של דרך בית לחם אל רחוב האומן מסומן אי תנועה על הכביש (התרשים נ/ 2). הנתבע טוען כי כשנמצא בערך במקביל לאי התנועה, חש לפתע חבטה בצד ימין-אחורי של רכבו, מההתנגשות עם רכב הנהג. הנתבע טוען כי הנהג נכנס לרחוב האומן, כשהוא משתלב מדרך בית לחם, ותוך השתלבותו, באזור אי התנועה, הוא פגע ברכב הנתבע.

4.בחקירתו הנגדית אישר הנהג כי הוא פנה אל רח' האומן ימינה. לדבריו, הוא פנה לשם מדרך חברון, אשר על פי התרשים נ/ 2 מקבילה לדרך בית לחם. על כל פנים, הנהג אישר כי בפנייתו ימינה אל רח' האומן מוצב תמרור: האט ותן זכות קדימה. עוד העיד כי התאונה התרחשה

כ- 10 מטרים לאחר פנייתו ימינה, דבר שמתיישב יותר עם פנייה מדרך בית לחם מאשר מדרך חברון (אף על פי עדות הנתבע, אירעה התאונה כ- 10 מטרים לאחר ההשתלבות של דרך בית לחם אל רח' האומן).

הנהג עומת עם כך שמיקום הפגיעות בכלי הרכב: ברכב הנהג - באזור הקדמי-שמאלי, וברכב הנתבע - בחלקו האחורי-ימני - מתיישב יותר עם גירסת הנתבע, כי הנהג התפרץ ימינה אל רח' האומן ופגע בחלקו הימני-אחורי של רכב הנתבע, אשר נסע ברחוב זה ישר. הנהג השיב כי אין זה נכון שרכב הנתבע הגיע ישר ברחוב הראשי (רח' האומן).

הנתבע העיד כי הוא פנה אל רח' האומן ימינה, מדרך חברון, לאחר שהמתין בצומת זה ברמזור. עוד העיד כי נתיב נסיעתו ברח' האומן מצוי בירידה, וכי ברדתו מלמעלה כלפי מטה יש לו ראות טובה של הכביש, וכך ראה את רכב הנהג נכנס לכביש, שניות לפני התאונה.

הנתבע העיד כי לאחר שפנה ימינה לרח' האומן מדרך חברון, הוא עקף משאית, ולשם כך עבר לנתיב השמאלי שברח' האומן. ב"כ התובעת חקר את הנתבע ארוכות לגבי האפשרות שעקיפתו את המשאית גרמה לכך שלא יכול היה לראות את הנהג מתפרץ אל רח' האומן, כפי שטען, כיוון שאותה עת חצצה המשאית בינו לבין הנהג. הנתבע שלל זאת והשיב כי המשאית נסעה לאט, וכי עובר לתאונה נפתח כבר מרווח של כ- 300 מטרים בינו לבין המשאית.

5.לאחר ששמעתי את הנהגים ואת טיעוני ב"כ הצדדים, אני מעדיפה את גירסת הנתבע, שהיא סבירה ואמינה יותר, על פני גירסת הנהג. גירסת הנתבע נתמכת גם על ידי מיקום הפגיעות בשני כלי הרכב, כאמור לעיל, ונוסף על כך - בפירכה שלא יושבה, לגבי גירסת הנהג, בכך שהוא עצמו דיווח לתובעת על פגיעה בחלק הימני-אחורי, ולא הקדמי, ברכב הנתבע.

עוד יש לציין כי גירסת הנהג בדבר רכב אחר שנסע לפניו וסטה לנתיב השמאלי, בעת שהנתבע ניסה לעקפו - לא הועלתה בכתב התביעה אלא רק לראשונה בעדותו בביהמ"ש.

6.על פי כל האמור, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבע 1 הוצאות המשפט בסך 500 ₪; ולנתבעת 2 - הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ (כולל מע"מ).

אם לא ישולמו סכומי ההוצאות תוך 30 יום, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

7.המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: